red-quotes-right-icon 
לפני כחצי שנה כשהתחלנו את הדרך הייתי מדוכדך     ועצוב, מפוחד מהחיים ומיואש. אם נוסף למשוואה את גילי המתקדם (40), מקבלים דכאון שהייתי נאלץ להתמודד איתו על בסיס יומיומי.

דרשת ממני לעשות דברים שנראו לי בלתי אפשריים באותו רגע. שאלתי את עצמי מתי תרים ידיים ותניח לי לנפשי, לחזור לבדידות והאומללות הנוחות... אבל אתה לא ויתרת. ידעת שגם אצלי הדרך להצלחה קיימת, פשוט צריך להמשיך לחפש עד שנמצא אותה.

לאט לאט הגיעו הצלחות קטנות... אינטראקציות חיוביות, מספרי טלפונים וגם מספר דייטים. במקביל הכרחת אותי להיפרד מהתלות בך ולעשות את זה בעצמי, לבד, על בסיס יומי.

היום עבורי כל מפגש איתך הוא לפני הכל חוויה כיפית ומבדרת. שמת לעצמך כמטרה להראות לפסימיסטים שהחיים יפים, לא משנה כמה נתעקש לחשוב אחרת. ואתה מצליח לעשות את זה כל פעם מחדש.  red-quotes-left-icon

 

 

testemonial 2